ממו נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשת התובע (להלן:"המבקשים") להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן:"חוק הפלת"ד") ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986, להערכת נכותו הרפואית של המבקש, שכן, לטענתו, נפגע בתאונות דרכים ביום 5.4.2012 (להלן: "התאונה")

ב"כ המבקש עותר למנות את המומחים ולהשית את שכר טרחתם על הנתבעת, שכן, לשיטתו, מתקיימת בענייננו ראשית הראיה הנדרשת למינוי מומחים רפואיים.

ב"כ הנתבעת (להלן:"המשיבה") מתנגד לבקשה. לטענתו, יש למחוק את הבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה כיוון שבכתב התביעה עתר המבקש למינוי מומחה אורתופדי בלבד. עוד, מוסיף ב"כ המשיבה, כי נסיבות התאונה נשוא בקשה זו, מוכרות על-ידי המל"ל כתאונת עבודה, משכך, על המבקש לפנות תחילה למל"ל על-מנת למצות זכויותיו. כמו כן, לטענתו, אין קשר סיבתי בין אירוע התאונה לבקשה זו למינוי מומחים. לחילופין, טוען ב"כ המשיבה, כי במידה ובית המשפט יחליט על מינוי מומחה רפואי בתחום כלשהו, יש להשית את שכר טרחתו על המבקש.

בע"א 1338/90 שיק נ' מטלון נקבע כי "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".

ככלל ידו של בית המשפט בבקשות למינוי מומחים מכוח הפלת"ד רחבה היא וליברלית, הואיל ומינוי מומחה הוא דרכו היחידה של התובע, להוכחת נושא שברפואה. ודי בראשית ראיה על מנת שבקשה כזו תיעתר.

לעניין טענת המשיבה בדבר היותה של תאונה זו "תאונות עבודה" יפים דבריו של השופט אור שקבע בברע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' יאיר טטרו (פורסם במאגרים) כי: "אין מקום למנוע מנפגע את זכותו לכך שבית המשפט ימנה מומחה או מומחים רפואיים על מנת שאלה יקבעו את דרגת נכותו, רק מפני שפתוחה לפניו הדרך לקביעת דרגת נכותו כנפגע תאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי". לפיכך, רשאי התובע לעתור למינוי מומחים רפואיים גם אם התאונה מבוררת כתאונת עבודה ועל אף שטרם פנה למל"ל למיצוי זכויותיו.

באשר לבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה עקב התאונה הראשונה, הרי שב"כ המבקש צירף לבקשתו תיעוד רפואי, ראו למשל ציטוט ממסמך ממצאי בדיקת מכון MRI מהמרכז הרפואי ברזילי שנערך על-ידי דר' צרניאבסקי יבגניה, בסעיף סיכום תאור הבדיקה והממצאים נכתב: "שבר תלישה פריאוסטלי בחיבור SS וקונטוזיה של עצם הסמוכה. שינוים טנדינותיים בחלק דיסטלי של גיד SS וקרע חלקי באספקט תת אקרומיאלי". כמו כן, קיים תיעוד רפואי בדבר טיפולי פיזיותרפיה.

לאחר שעיינתי בחומר הרפואי שצורף בגין התאונה, אני קובע כי התיעוד הרפואי מלמד על ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי מומחה רפואי. בשלב זה וכמימון ביניים, תישא הנתבעת בשכ"ט המומחה.

משכך, מוחלט למנות את דר' אורן אריאל, בית חולים שיבא תל-השומר, מרפאה: הבנים 14 א' הוד השרון. טל': 03-5302623, 09-7443184, 09-7443219, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה.

הנני קוצב את שכר טרחת המומחה ומעמידו ע"ס של 5,000 ₪ + מע"מ. יתר החלטת המינוי יובהרו להלן.

באשר לבקשה מינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה, גם לעניין זה, צירף ב"כ המבקש חומר רפואי, אך החומר הרפואי דל מאוד. לפיכך, על מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש להוכחת נזקיו, יחווה המומחה בתחום האורתופדיה עמדתו באם יש צורך במינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגיה.

המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי של המבקש, בעקבות אירוע תאונות הדרכים ובמיוחד יתייחס ל:

האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות.

המומחה יביע דעתו באשר לקיומה של נכות זמנית, ככל שקיימת.

האם יש לצפות לשיפור או החמרה במצבו בעתיד.

מהן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב. לעבודתו ומקצועו.

האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובע נכון להיום.

המומחה יביעה עמדתו באם יש צורך במינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה.